פטור מתשלום חניה — מי באמת זכאי, ומה תג הנכה לא מקנה

מה תג הנכה מקנה — ומה הוא אינו מקנה

הבלבול נובע מכך שהתג באמת מקנה זכויות משמעותיות — פשוט לא את הזכות שרוב האנשים מייחסים לו. זו הרשימה המלאה, לפי סעיפי החוק:

התג עצמו מונפק על ידי רשות הרישוי, ובין היתר לעיוור, למי שרופא קבע שנכותו 60% ומעלה ותנועתו בדרכים בלי רכב עלולה לסכן את בריאותו, למוגבל בניידות הזקוק לכיסא גלגלים, ולמי שזקוק לרכב בשל נכות ברגליו. התג נושא את שם הזכאי ואת מספרי הרישוי של עד שני כלי רכב מזכים. פירוט על ההנפקה — במדריך תג הנכה.

ארבעת התנאים של סעיף 2

ההיתר לחנות במקום אסור אינו גורף. סעיף 2 מתנה אותו בארבעה תנאים שחייבים להתקיים יחד — די באחד שלא מתקיים כדי שהחניה תהיה עבירה:

1. אין בקרבת מקום מקום חניה מוסדר לנכים שפנוי והחניה בו בחינם;
2. אין בקרבת מקום מקום פנוי אחר שהחניה בו מותרת ובחינם;
3. החניה אינה מסכנת ואינה חוסמת מעבר להולכי רגל, לעגלת ילדים או לכיסא גלגלים;
4. החניה אינה גורמת הפרעה של ממש לתנועה.

סעיף 2(ב) מחיל את ההיתר גם על מי שנוהג ברכב עבור הנכה ומתלווה אליו — כך שהנהג המלווה אינו נדרש להיות בעל התג בעצמו.

תשעת המצבים שההיתר אינו חל בהם

סעיף 3 מוציא מן ההיתר תשעה מצבים. בכל אחד מהם החניה היא עבירה גם עם תג בתוקף וגם אם ארבעת התנאים מתקיימים:

1. בצומת או בתחום 12 מטר ממנו;
2. בכניסה למקום חניה;
3. במעבר חצייה או בתחום 12 מטר לפניו;
4. בנתיב תחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוס — 20 מטר לפני התמרור ואחריו;
5. בתחנת מוניות;
6. בתחום 2 מטר מברז כיבוי מסומן;
7. לצד רכב אחר החונה בצד הדרך;
8. במפרץ טעינה ופריקה בשעות שנקבעו לו;
9. במקום חניה שהוקצה לרכב של נכה מסוים.

המרחקים האלה חלים על כל רכב, עם תג ובלעדיו — ראו איפה אסור לחנות.

למה אין פטור מתשלום — מה בדקנו

בחוק חניה לנכים יש סעיף אחד בלבד שנוגע לתשלום, וזה סעיף 4ב: כאשר הגישה הנגישה היחידה למקום ציבורי היא דרך חניון בתשלום של אותו מקום, החובה לשלם מוטלת על המפעיל או המחזיק של המקום הציבורי. הסעיף אינו חל על חניה ברחוב, ואינו יוצר פטור מאגרת חניה עירונית.

מכיוון שהחוק שותק, בדקנו את המקור השני האפשרי — חוקי העזר העירוניים. סרקנו 22 חוקי עזר של «העמדת רכב וחנייתו», וחיפשנו בהם כל אזכור של «נכה» יחד עם מילת תשלום כלשהי:

תל אביב-יפו · ירושלים · חיפה · ראשון לציון · פתח תקווה · אשדוד · נתניה · באר שבע · בני ברק · חולון · רמת גן · רחובות · בת ים · אשקלון · בית שמש · כפר סבא · הרצליה · חדרה · לוד · רעננה · רמלה · גבעתיים

באף אחד מהם לא נמצא פטור מאגרת חניה לתג הנכה הארצי. בחלק מחוקי העזר המילה «פטור» אינה מופיעה כלל.

מאיפה פטור כן מגיע — התו העירוני

הממצא היחיד שנמצא בבדיקה הוא דווקא הפוך, והוא ממחיש את ההבחנה. בחוק העזר של פתח תקווה נקבע שבמקום חניה בתשלום תותר החניה בלא תשלום אגרת הסדר לרכב הנושא תו חניה תקף לנכה או נרדף — אך התו הזה מונפק לפי סעיף נפרד, ורק לנכה או נרדף אשר גר בתחום השיפוט של העירייה בלבד.

כלומר: הפטור אינו נגזר מהתג הארצי אלא מתו עירוני נפרד, שהעירייה מנפיקה לתושביה. זה גם ההסבר לכך שאנשים רבים חווים את הפטור כאילו הוא בא מהתג — בעירם הוא באמת קיים, אבל הוא נעצר בגבול השיפוט.

קיבלתם דוח למרות תג בתוקף

שתי הוראות בחוק עומדות לצדכם. סעיף 3א קובע שאין להוציא הודעת תשלום קנס לרכב הנושא תג אלא אם הרכב צולם, צוין בהודעה שהוא צולם, והצילום הומצא. סעיף 4 אוסר נעילת גלגל לרכב כזה, על אף סעיף 70א לפקודת התעבורה, ומתיר הזזה או גרירה רק אם הרכב מסכן או מפריע הפרעה של ממש.

הפרה של אחת מאלה היא עילה מוכרת לבקשת ביטול — המועדים והערוצים במדריך הדוח. שימו לב גם לכיוון ההפוך: סעיף 4א מטיל קנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין על שימוש לרעה בתג, ומאפשר לבית המשפט לבטל אותו.