⏳ שלושת המועדים שאסור לפספס
בקשה לביטול — 30 יום מהמצאת הדוח · בקשה להישפט — 90 יום · הסבה לנהג אחר — 90 יום. אי-טיפול במועד מוביל לתוספת פיגורים (50%) ולהליכי גבייה. אל תתעלמו מדוח — גם אם הוא לא מוצדק.
המסגרת: דוח חניה הוא "ברירת קנס"
דוח חניה הוא עבירת ברירת קנס / ברירת משפט, שחלים עליה סעיפים 228–230 לחוק סדר הדין הפלילי. המשמעות: מרגע שהדוח הומצא לכם (נמסר כדין), נפתחים שלושה מסלולים — ולכל אחד מועד קבוע בחוק.
3 המסלולים והמועדים
| מסלול | מועד | למי / איך |
|---|---|---|
| תשלום | תוך 90 יום | לרשות; אחרי המועד מתווספים פיגורים |
| בקשה לביטול | תוך 30 יום | לתובע העירוני, בכתב + אסמכתאות |
| בקשה להישפט | תוך 90 יום | מעביר את התיק לבית המשפט לעניינים מקומיים |
הקשר בין השניים: אם הגשתם בקשה לביטול והיא נדחתה, אתם רשאים לבקש להישפט תוך 30 יום ממועד ההודעה על החלטת התובע — גם אם חלפו 90 הימים המקוריים. אי-אפשר להגיש בו-זמנית בקשת ביטול והודעת הישפט על אותו דוח.
שימו לב: הישפט הוא סיכון — בבית המשפט הקנס עשוי להישאר, לרדת, ובמקרים מסוימים אף לעלות (כולל הוצאות). זה מסלול לשקול כשיש טענה מבוססת.
עילות שהרשות בוחנת בבקשת ביטול
בקשת הביטול היא מנהלית, והתובע בוחן אם יש הצדקה. עילות עובדתיות נפוצות:
- שילוט חסר, מוסתר או לא תקין — חובת הסימון והשילוט היא של הרשות. תיעוד (צילום) של היעדר שילוט הוא רלוונטי.
- טעות בפרטי הדוח — מספר רכב, מקום, תאריך או שעה שגויים.
- תשלום ששולם — חניתם ושילמתם באפליקציה; היסטוריית התשלום היא אסמכתה.
- נסיבות — הרכב לא היה במקום (נמכר/נגנב/במוסך), או תו/תג בתוקף שלא זוהה.
זהו מידע כללי על סוגי טענות — לא חוות דעת אם טענה כלשהי תתקבל במקרה שלכם. הבקשה מוגשת בעובדות ובאסמכתאות; אין צורך בעורך דין, אך בסכומים גבוהים או בהליך משפטי כדאי לשקול ייעוץ.
הסבת דוח לנהג שנהג בפועל
הדוח מונפק על שם בעל הרכב הרשום, אך אם נהג בו מישהו אחר — רכב חברה, בן משפחה, או רכב שנמכר — אפשר להסב את האחריות לנהג בפועל. זהו מסלול לגיטימי ולרוב פשוט, שאף גורם מסחרי לא "מוכר" כי אין בו רווח:
- מועד: תוך 90 יום מהמצאת הדוח לבעל הרכב.
- מה מגישים: שני מסמכים חתומים — הצהרת בעל הרכב שלא נהג ברכב בעת העבירה, והצהרת הנהג בפועל המקבל את האחריות, עם פרטיו המלאים.
- לאן: למרכז השירות לטיפול בדוחות של הרשות שהוציאה את הדוח.
לאחר ההסבה, הדוח והאחריות עוברים לנהג בפועל.
דוח שהגיע באיחור, ו"התיישנות"
אחד המצבים המתסכלים: דוח שצץ שנים אחרי האירוע, לעיתים מנופח בתוספות פיגורים. כמה עקרונות:
- עבירת חניה = "חטא". תקופת ההתיישנות של חטא היא שנה — כלומר על הרשות לפעול ולהמציא את הדוח בתוך שנה ממועד העבירה. איחור בהמצאה הוא עילה שראוי לבדוק.
- שיהוי בגבייה. גם לאחר שהדוח סופי, על הרשות לפעול לגבייה בזמן סביר. שנים של חוסר מעש — ללא משלוח דרישות תשלום — נבחנו בפסיקה כעילה אפשרית לביטול הליכי הגבייה.
- לא קיבלתם דרישות תשלום (אין אישור מסירה) — עילה נוספת שנטענת.
חשוב: אין כאן "כלל אצבע" גורף של מספר שנים — כל מקרה נבחן לגופו, ושאלת גביית הקנס מתבררת לרוב בערכאה אזרחית. בדוח ישן ומנופח כדאי לשקול ייעוץ לפני תשלום.
מה קורה אם מתעלמים
אי-תשלום ואי-הודעה על רצון להישפט במועד גוררים תוספת פיגורים של 50% מהקנס, ו5% נוספים בכל 6 חודשים. חוב שנצבר עלול להוביל להליכי גבייה מנהליים (עיקולים). לכן גם דוח שנראה לא מוצדק — אסור להתעלם ממנו; בוחרים מסלול (ביטול/הישפט) ופועלים במועד.
איפה מגישים — לפי העיר
כל רשות מטפלת בדוחות שלה בפורטל נפרד. למשל בתל אביב — דרך מערכת הפניות לדוחות חניה. פרטי הפורטל, השעות והתעריפים בעמוד העיר:
מידע כללי בלבד — אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבדיקה פרטנית. המועדים והמסלולים נקבעים בחוק סדר הדין הפלילי (סעיפים 228–230) ובפקודת התעבורה, ותלויים בנסיבות ובסוג הדוח (ברירת משפט מול הזמנה לדין, שבה המועדים עשויים להיות שונים). הקביעה הסופית היא של התובע ובית המשפט. בדוחות בסכום גבוה, בהליך משפטי או במצב מורכב — מומלץ ייעוץ מקצועי.
מקורות: חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], סעיפים 228–230 · פקודת התעבורה · פסיקה בעניין שיהוי בגביית קנסות. עודכן: יולי 2026.